לופו נ' רשות המיסים בישראל-אגף מכס ומע"מ ואח'

החלטה

בקשה לגילוי ועיון במסמכים.

התובעת טוענת כי הובטח לה 10% מכל סכום שהמדינה תגבה, כתוצאה מגילוי מעשים לא חוקיים, עליהם דיווחה.

לטענת הנתבעת, התובעת לא דרשה תגמול וממילא – לא הובטח לה תגמול.

התובעת מבקשת לחייב הנתבעת לגלות את המסמכים הבאים:

עדותה בחקירה, לרבות אם נרשמה כמזכר.

סכומי התקבולים שהגיעו לידי המדינה.

נהלים לגבי תגמול מקורות.

באשר לבירור סכומי התקבולים שהגיעו לידי המדינה – אם תתקבל עמדתה העקרונית של התובעת, ביחס לחבות הנתבעת בתשלום, המהווה אחוז מסוים מהתקבולים, אזי יהיה על בית המשפט לדון גם בשאלת בירור גובה התקבולים.

בשלב זה, אני מורה על פיצול הדיון, כך שראשית תידון שאלת החבות. זוהי השאלה המרכזית העומדת על הפרק. לנוכח ההכרעה בשאלה זו, יקל על הצדדים לסיים ההליך, גם ללא צורך בהכרעת בית המשפט בסוגיה הנוספת הנוגעת לגובה התשלום.

במידה וייקבע, כי הנתבעת חבה בתשלום לתובעת, והצדדים לא יצליחו להגיע לפתרון מוסכם, אזי גם תידון הבקשה לגילוי ועיון במסמכים הקשורים לתקבולים שהגיעו לידי המדינה.

באשר לכתבי העדות שנמסרו על ידי התובעת, אלו אינם רלבנטיים, וממילא חסויים על פי החוק. ב"כ התובעת אף מבהיר בבקשתו כי אינו מעונין בחשיפת תוכן העדויות, אלא בחשיפת החלקים הנוגעים למקום הפגישות עם התובעת, מועדן והרכב הנוכחים וכן תוכן השיחה, ככל שהיא נוגעת לנשוא התביעה.

בחינת הוראות החוק לעניין החיסיון מלמדת, כי ככל שהדברים נוגעים למידע שהגיע לנתבעת וכן לפרטים אודות הכנסות שונות, הרי שאלו חסויים מכוח החקיקה הרלבנטית בפקודת מס הכנסה, אשר נועדה, בין היתר, להבטיח פרטיות הנישום ולאפשר חשיפת המידע המלא בפני רשויות המס. אולם, מקור החיסיון לגבי מסמכים הקשורים לדרישות התובעת לתגמול או להסכמות שנערכו, אם נערכו, בין התובעת לנתבעת, אינו נעוץ דוקא בתוכן המידע שנמסר (שהינו, כאמור, חסוי) אלא בחיסיון הניתן למקורות מודיעיניים של מידע. חיסיון זה נועד להבטיח ביצוע פעולות החקירה והבאת חשודים לדין וכן להבטיח זכויותיו של מקור המידע. משכך, כאשר מוסר המידע, הוא שחושף עצמו, ואף מגיש תביעה לתשלום כספי בקשר למסירת המידע, המסמכים הנוגעים להסכם שנערך בינו לבין רשות החקירה (אם נערך כזה) הינם מסמכים מהותיים הנדרשים לשם הכרעה בהליך המשפטי.

יש לשקול, האם יהיה על הנתבעת להציג את המסמכים (אם קיימים) בהם נמצא ביטוי או התייחסות לדרישת התובעת לקבלת תגמול ולמענה לדרישה זו. ממילא, גם אם יוחלט על גילוי מסמכים אלו, הרי שמכל המסמכים האמורים, יימחקו הפרטים החסויים על פי החוק, למעט אותם פרטים העוסקים בנושא התגמול. כמו כן, יש לשקול הצגת הקטעים הרלבנטיים בנהלים הפנימיים לעניין, ככל שיש בהם כדי לתרום לבחינת כוונת הצדדים בסוגיה העומדת בשלב זה על הפרק, היינו בשאלה האם הובטח לתובעת תגמול.

קודם למתן החלטה בשאלת הגילוי והעיון, מוטב שבית המשפט ייבחן את המסמכים העומדים על הפרק, וישקול את מידת נחיצותם להליך המשפטי ולחקר האמת. על כן, בשלב ראשון, על הנתבעת להעביר לעיונו של בית המשפט בלבד, עותק של המסמכים שפורטו לעיל (כל מסמך, לרבות תרשומות ומזכרים פנימיים, שיש להם נגיעה או ביטוי לדרישות התובעת, ובפרט לדרישה לקבלת תגמול, להסכמות שגובשו בין הצדדים או למשא ומתן בין הצדדים וכן הנוהל הפנימי לתגמול מקורות). רק לאחר עיון במסמכים אלו, תינתן החלטה בשאלת הגילוי ומתן אפשרות לעיין בהם, תוך שיהיה בידי בית המשפט לאזן, בין האינטרסים העומדים ביסוד החיסיון הנתון למסמכים אלו והצורך במניעת הגילוי שלהם לבין האינטרס של עשיית המשפט וחשיפת האמת לצרכי ההכרעה בהליך המשפטי.

המסמכים יועברו לעיונו של בית המשפט תוך 45 יום. המסמכים יובאו לעיון בית המשפט בלבד ויישמרו בכספת בית המשפט. על המזכירות להקפיד, כי במידה והמסמכים נסרקים לתיק בעת הגשתם, יסווגו כחסויים, היינו לעיון בית המשפט בלבד. על ב"כ הנתבעת להסב תשומת לב המזכירות לצורך בנקיטה בפעולה זו בעת הגשת המסמכים.

כמו כן, הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם בסוגיה העומדת בשלב זה על הפרק:

תצהירים מטעם התובעת יוגשו עד ליום 1.12.2010.

תצהירים מטעם הנתבעת יוגשו עד ליום 1.2.2011.

תזכורת קדם הוכחות, במעמד ב"כ הצדדים, ליום 3.4.2011 שעה 10:00.